רש"י על פסחים ס״א א:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על פסחים ס״א ע״א:ב׳ רש"י על פסחים ס״א ע״א:ד׳ »

1 זבחים פתח ↗

אָמַר רַב פִּנְחָס בְּרֵיהּ דְּרַב אַמֵּי, אָמַר קְרָא: ״וּבְשַׂר זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו״ – שֶׁתְּהֵא זְבִיחָה לְשֵׁם תּוֹדָה. אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְשִׁינּוּי קוֹדֶשׁ – דְּנָפְקָא לַן מֵהָתָם; תְּנֵהוּ עִנְיָן לְשִׁינּוּי בְעָלִים.

2 פסחים פתח ↗

וְתוּ, הָא דְּאָמַר שִׁינּוּי בְּעָלִים אֵינוֹ לְאַחַר מִיתָה, וּלְרַב פִּנְחָס בְּרֵיהּ דְּרַב אַמֵּי דְּאָמַר יֵשׁ שִׁינּוּי בְּעָלִים לְאַחַר מִיתָה, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? תַּרְתֵּי מִיהַת דַּוְקָא נִינְהוּ.

3 ולרב פנחס - בפ"ק דזבחים אמרה:

4 יש בעלים לאחר מיתה - ואם שחטו לשם בעלים אחרים צריך היורש להביא אחר:

« רש"י על פסחים ס״א ע״א:ב׳ רש"י על פסחים ס״א ע״א:ד׳ »